#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקנה על תנאי בדבר שאי-אפשר לקיימו, האם קנה או לא? ומה המקור שאיננו תנאי?	"קנה - כי מעשה קיים ותנאו בטל, ודעת הסמ""ע שזה נלמד מבני-גד שהתנו בדבר שאפשר לקיימו, וכ""כ הרמב""ם בפ""ו מהלכות אישות ה""יד, אך הריטב""א בסופ""ז דב""מ כתב וכן סתם כאן הערוה""ש שאנו יודעים זאת מסברא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מה הם ד' דיני התנאים? 2]מה המקור לזה? 3]מה היה הדין לולי המקור?  4]בזה""ז, מה החילוק במנהג  לגבי תנאי-כפול בין תנאי על קרקע לבין תנאי על מטלטלים?[נתיה""מ]"	"1.תנאי כפול, הן קודם ללאו, תנאי קודם למעשה, ושהתנאי והמעשה יהיו בדבר אחד.<br>2.זה נלמד מהתנאים שהיו בבני-גד ובני-ראובן.<br>3.מעשה קיים אע""פ שלא התקיים התנאי ולא היו דיני תנאים.<br>4.הנתיה""מ מביא בשם העטרת-צבי שנהגו שבמטלטלים לא צריך תנאי-כפול ובקרקע צריך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' אופנים לא צריך שיהיו בהם את משפטי התנאים?[נתיה""מ]"	"1.כשלא אמר בלשון תנאי אלא כמו: ""כשיהיה לי כסף מכור לי"".<br>2.כששייר בגוף-המקח כגון שאמר ""על מנת שדבר זה יהיה שלי""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שעשה תנאי  עם חברו שישלם לו ל' יום לפני נישואי-בנו או בתו וכשהגיעו בנו או בתו לגיל-הנישואין הם לא רוצים להתחתן, מתי ישלם לו?:1]בבנו?  2]בבתו? 3]ומה החילוק ביניהם?	"1.כשיגיע לגיל 20.  2.כשילבינו שערות-ראשה או שתנשא ממש.  3.כי לבן שבנ""א מקפידים שיתחתן עד גיל 20 כדי שלא יהיה בכלל תיפח, הרי זה כמו שסיכמו שישלם עד גיל 20, משא""כ בבת שאין גיל מסויים שמקפידים שלא תעבור את הגיל הזה, כל עוד שהיא עדיין ראוייה להתחתן כמו עד שילבינו שערות-ראשה פטור לשלם או עד שתתחתן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכר את דירתו כדי לעבור דירה למקום-אחר ולבסוף לא עבר, האם יכול לבטל את מכירת-הדירה?:          1]כשלא פירש כלום בזמן המכירה? ומה הטעם?                              2]כשסיפר  שמתכנן לעבור דירה אך לא עשה תנאי? ומה הטעם?	1.לא - כי הם דברים שבלב.<br>2.כן - כי יש אומדנא-דמוכח שמכר רק מחמת זה והרי זה כמו שהתנה כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכר תכולת-דירה או שאר מטלטלים כדי לעבור דירה למקום-אחר ולבסוף לא עבר, האם יכול לבטל את מכירת תכולת-הדירה?:<br>1]כשלא פירש כלום בזמן המכירה? ומה הטעם?         2]כשסיפר  שמתכנן לעבור דירה אך לא עשה תנאי? ולשיטות שיש חילוק בין קרקע למטלטלים, מהי סברת החילוק בין קרקע למטלטלים?	"1.לא כי זה דברים שבלב.   2.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרא""ש וכך פוסק הרמ""א שלא יכול - כי רק בקרקע שאין אדם מוכר את הקרקע שלו אא""כ עובר דירה, אנו אומרים שמספיק שיגלה את דעתו כדי להחשיב את זה לתנאי, אבל במטלטלים שאדם מוכר את מטלטליו אף אם בסוף נשאר במקום, אע""פ שאנו יודעים שמכר מחמת זה, לא מספיק גילוי-דעתא אלא צריך שיתנה על זה, שיטת המרדכי וההגהת אשר""י וכך פוסק הפרי-תבואה [הובא בפ""ת] שיש לנו ספק האם גם במטלטלים האם מספיק גילוי-דעת ולכן מעמידים אותו ברשות המוחזק, החת""ס [הובא בפ""ת] נוקט שהשו""ע סובר  שאין חילוק בין קרקע למטלטלים ויכול לומר קים לי כהמחבר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתן במתנה את דירתו או את מטלטליו כי רצה לעבור דירה למקום-אחר ולבסוף לא עבר, האם יכול לבטל את המתנה?:        1]כשיש לנו אומדן-דעת כל דהו שנתן מחמת הסיבה הנ""ל אך לא עשה תנאי וגם לא סיפר שמתכנן לעבור דירה? ומהי סברת החילוק בין מכירה למתנה?                                    2]כשאנו מצידנו אין לנו שום אומדנא אך לפני שנתן את המטלטלים  המוכר סיפר שמתכנן לעבור דירה ולבסוף לא עבר דירה, האם יכול לבטל את המתנה?"	"1.2.נחלקו הראשונים, שיטת התורי""ד והשלטי גבורים שמכיון שאין אדם נותן סתם מתנה, יש לנו אומדנא חזקה כמו של תנאי שנתן מחמת אותה סיבה, שיטת שאר הראשונים שאין חילוק בין מתנה למכירה ובאופנים שבמכירה לא יכול לבטל את המכירה אף במתנה אינו יכול לבטל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מוכר רצה לשכנע את הקונה שיקנה ממנו במחיר יותר יקר  אמר לקונה שכבר פלוני הציע לי על המוצר הזה מחיר של 200 ולא מכרתי לו והקונה הציע למוכר מחיר של 250 ונתרצה למכור לו ואח""כ התברר שאותו פלוני מעולם לא הציע לו מחיר כזה והקונה רוצה לבטל את המקח או לשלם רק 200, האם מחוייב בזה המוכר? [פ""ת]"	"נחלקו הפוסקים, דעת הט""ז להלן [סימן של""ב] שחל המקח - שהרי הקונה הסכים לקנות במחיר של 250, דעת החות-יאיר שיש לנו ספק ואזלינן בתר המוחזק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכר את דירתו כדי לעבור דירה לעיר פלונית ועבר לאותה עיר אך לא מצא שם דירה לקנות או שלא מצא שם פרנסה או שלא נוח לו המגורים, האם באופנים הבאים יכול לבטל את המכירה כשבזמן המכירה פירש שמוכר:1]כדי לעלות לעיר פלונית?  2]כדי ללכת לגור בעיר פלונית? ומה הטעם?  3]כדי ללכת ולגור בעיר פלונית?	"1.אינו יכול כיון שהתקיים התנאי במה שעבר לגור באותה עיר. [רא""ש - והגר""א בדעת השו""ע]     2.אינו יכול - כי אע""פ שהזכיר את המגורים, עיקר כוונתו לצורך ההליכה לעיר פלונית והזכרת המגורים הוא טפל.  3.הט""ז מסתפק בזה - האם וי""ו החיבור מהווה סיבה להחשיב את סיבת המגורים לדבר נפרד מההליכה, אבל לחת""ס [המובא בפ""ת]פשוט שא""י לבטל - כי כל אחד שאמר ע""ד לעלות הכוונה עם מגורים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכר סחורה שברשותו ואנו יודעים שמכרה כדי שיוכל לקנות חיטים בכסף ומוכרי-החיטים חזרו בהם או בשנת-בצורת שהיה מחסור בחיטים ופסק המחסור שהיה או שהתחיל לרדת גשם, האם המוכר את הסחורה יכול לחזור בו?: 1]כשלא קנה בכסף שום סחורה? ומה הטעם?   2]כשחלק מהכסף השתמש אך התברר שלא צריך את כל הכסף?[פ""ת]"	"1.לגבי חזרת-המוכרים הגמ' פוסקת שמבטל את המקח, והרמב""ם והשו""ע כתבו שה""ה כשפסקה הבצורת.                             2.החת""ס כתב [הו""ד בפ""ת] שאינו מבטל את המקח, אבל בב""ח להלן סימן שי""ח מבואר שיכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מכר את דירתו ופירש בזמן המכירה שמוכר כדי לעבור דירה לעיר פלונית ולבסוף יש סכנה של שודדים בדרך ולכן א""י לעבור לשם אלא עם שיירא, האם מחמת זה יכול לבטל את המכירה?   2]ומה הדין כשלסוף אירע לו חולי שמחמתו א""י לעבור דירה?"	"1.2.יכול, כיון שלא התכוין לקבל ע""ע אונסים ולצאת עם שיירא.[רא""ש וגר""א בדעת השו""ע] או לטרוח תוך כדי חולי.[סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קונה גילה דעת שקונה את הדירה כי עובר לעיר הזו ולבסוף התבטלה התכנית שלו לעבור דירה, האם אף גילוי-דעתא של קונה מועיל לבטל את המקח?:      1]במטלטלים?    2]כשקונה את המטלטלים כדי למכור אותם במקום אחר?   3] בקרקע?	"1.נחלקו הראשונים והטור להלן סימן ר""ל הביאם, שיטת רבינו יונה שאינו יכול - כי רק במוכר מועיל גילוי דעת כיון שאין אדם מוכר קרקעותיו אא""כ עובר דירה, אבל בקונה, פעמים שאדם קונה אף כשאינו עובר דירה ולכן אין בגילוי-דעתו בגדר תנאי-כפול, שיטת רבנו חננאל והרמ""ה וכך פוסקים הטור והב""י להלן סימן ר""ל ותשובת שער אפרים שגם מועילה גילוי-דעת של הקונה.<br>2.הפרישה להלן סימן ר""ל מוכיח שגילוי-דעתא של קונים ע""מ למכור מספיקה לכו""ע שהרי המחלוקת ראשונים נאמרה בקונה יין שהוא מטלטלים ולדעת הרמ""א שלא מועיל במטלטלים גילוי-דעתא היאך שם מועיל, וע""כ שסוכנים שגילו דעתם נחשבת הגילוי דעתא כמו גילוי דעתא של מוכר קרקע.<br>3.נחלקו הפוסקים, דעת הנתיה""מ שלכו""ע מועיל כיון שהזכיר שדעתו לעבור לשם ולבסוף לא עלה, דעת החת""ס שלכו""ע לא מועיל כי אע""פ שסבר לעלות לא""י המוכר מתרצה שגם אם לא יוכל לעלות שיחול המקח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים ג וד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקנה לחברו בתנאי, שיטת הרמב""ם והשו""ע שפעמים קנה אלא שצריך לקיים את התנאי ולפעמים לא קנה מטעם אסמכתא, מנה ב' ביאורים מתוך ד' שכתבו הפוסקים!"	"א]הב""י כתב, שכשהקנה לו מיד אלא שצריך לקיים את התנאי, חל הקנין, אך כשלא הקנה לו עד שיקיים את התנאי, הוא אסמכתא.<br>ב]הלבוש כתב שאע""פ שהקנה לו מיד לא קנה אלא כשאמר מעכשיו, שאל""כ הוא אסמכתא<br>ג]הסמ""ע לומד [וגוף דין הסמ""ע כבר מבואר בראשונים- בנימוק""י סוף ב""ב בשם הרשב""א הריטב""א והרא""ה], שכשעיקר כוונתו הוא להקנותו אלא שעשה תנאי בקנין, קנה, אך כשעיקר כוונתו הוא שיקיים את התנאי אלא שיודע שלא יקיים את התנאי בלי שיתן לו תמורה, אע""פ שמקנה לו אגב זה, הוא אסמכתא, והנתיה""מ מוסיף שלדעת הסמ""ע המדידה מהי עיקר כוונתו ע""י שנדע האם עשה תנאי בעל-מנת או לא - שכשעשה את התנאי ב""על מנת"" עיקר כוונתו הוא קיום-התנאי ולכן הוא אסמכתא, אבל כשעשה תנאי של ""אם"", עיקר כוונתו הוא להקנות ולא הוי אסמכתא..<br>ד]הט""ז מבאר שהחילוק הוא כמש""כ הב""י בין אם הקנהו מיד לבין כשהקנהו לאחר שיקיים את התנאי אלא שביאר את הטעם בזה כמש""כ הסמ""ע שכשמקנה לו מיד, ע""כ שעיקר כוונתו לקנין, משא""כ כשמקנה לו לאחר קיום התנאי, עיקר כוונתו הוא קיום התנאי ולא המכירה ולכן הוא אסמכתא.<br>ה]הנתיה""מ לומד שכשאמר בלשון הוה ""מכורה לך"", חל הקנין כי סתם קנין הוא מעכישיו ואי""ז אסמכתא, אבל כשאמר בלשון עתיד ""אמכרנו"" ""אתננו"", הוא אסמכתא כיון שאמר בלשון עתיד אין סתמו מעכשיו והוא אסמכתא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]החסרון של אסמכתא האם אף מה""ת לא קונה או שמה""ת קונה ורק מדרבנן אמרו שאינו קונה? 2]מהי ראיית הב""ח לדבריו?  3]לדעת החת""ס מה הנפק""מ בזה?"	"1.נחלקו הפוסקים, בפשטות אף מה""ת לא קונה כיון שהוא חסרון של גמירות-דעת וכך סובר הש""ך, אבל דעת הב""ח שרק מדרבנן לא קונה - 2.הב""ח מביא ראיה ממה שערב משתעבד אע""פ שהוא אסמכתא - שרק כשלא יפרע הלוה הוא ישלם, והקצוה""ח [סק""א] והנתיה""מ [ס""ק ט""ו] מביאים שכדעת הב""ח כבר כתב המרדכי בב""ק וכן הוא ברש""י בשבועות מ""ז ע""א ד""ה משחק [פ""ת ט""ו], אך הש""ך [ס""ק י""ח] תמה טובא על הב""ח שהגמ' בב""ב אומרת שאף למ""ד אסמכתא לא קניא ערב משתעבד כיון שגמר ומקני, ומיישב הנתיה""מ שסברת גמר ומקנה מועיל רק כשמדרבנן לא קונה אבל בדבר שמה""ת לא קונה, אף שמדרבנן לא קונה, לא קונה.                    3.החת""ס [הו""ד בפ""ת ט""ו] מבאר בזה את מחלוקת הראשונים האם אף בגוי יש חסרון של אסמכתא, שהראב""ד שסובר שאין אסמכתא בגוי למד כשיטת רש""י והמרדכי שהוא רק מדרבנן וכלפי גוי רבנן לא תקנו, אבל הרמב""ם למד שהוא מה""ת לכן ס""ל שלא שייך לחלק בזה בין יהודי לגוי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]הקנה לחברו על תנאי שעד זמן מסויים ימכור או יתננה לאדם מסויים, האם קנה כשלא קיים את התנאי - שעבר הזמן ולא נתן ולא מכר לאותו פלוני?                 2]אחרי שמכר לאחר ויחזור ויתן/ימכור לאותו פלוני בתוך אותו זמן שסיכם עמו, האם חל המקח? ומה החילוק בין גירושין שנחלקו בו הראשונים לכאן?[נתיה""מ]"	"1.לא קנה כשלא קיים התנאי.   2.לא - כי ההקפדה של עושה התנאי שיהיה אותו פלוני הראשון שיקבל, ולכן רק בגט כשגירשה  ע""מ שתנשא לפלוני ועברה וניסת לאחר, שיטת הטוהשו""ע שאע""פ שניסת לאחר עדיין יכולה לקיים את התנאי ע""י שתחזור ותנשא לאותו פלוני - כיון שהנישואין שנישאת לאחר נחשב לזנות וא""כ כשתנשא לאותו פלוני, זה נחשב שנתקיים תנאו, משא""כ במכירה שמכרה לאחר שיש שם של ""מכירה"" לאחר, אף אם יחזור ויקנה ממנו וימכרנו לאותו פלוני, אין זה יועיל להחשיב את זה שנתקיים התנאי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"התנה מוכר עם קונה שיחזיר לו את מה שקנה ממנו עד תאריך מסויים, מתי צריך המוכר לחזור ולעשות קנין חדש בשדהו, ומתי א""צ? [נתיה""מ]"	"כשעשה את התנאי ב""על מנת"", המוכר צריך לחזור ולעשות קנין חדש בשדהו - כי גדר המכירה שהיא חלוטה לגמרי לקונה אלא שיש תנאי ביניהם, אבל כשלא עשה תנאי שלך ""על מנת"", א""צ המוכר לחזור ולקנות - כי גדר המכירה שהוא שיור בגוף המכירה עבור המוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשה המוכר תנאי לטובת הקונה או הקונה לטובת המוכר, באיזה אופן אין לו תוקף? ובאיזה אופן יש לו תוקף?<br>1]לשיטת הרמב""ם והשו""ע?                      2]לשיטת הרא""ש והרמ""א?"	"1.שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שגם תנאי שעשה מי שהוא לחובתו הוא תנאי והעיקר שהתנאי נעשה לפני שנגמר המקח.         2.שיטת התוס' והרא""ש וכך פוסק הרמ""א שאין תוקף לתנאי שהוא לחובת עושה-התנאי, כי אנו אומרים שעושה התנאי לא התכוין לתנאי ברצינות, ואעפ""כ ס""ל שאם ממש בתחילת המקח אמר את התנאי, והט""ז מבאר שהכוונה לפני שהשתוו על המחיר, יש תוקף לתנאי שהתנו  - כי עליו העמידו את המקח, אך כתב הסמ""ע שכלפי אחריות, אם המוכר אמר מפורש ללוקח שמוכר לו שלא-באחריות ושוב חזר ואמר לו שמוכר לו באחריות, אע""פ שהזמן שבו אמר לו שמוכר לו באחריות הוא לפני תחילת-המקח [ולדעת הט""ז הוא לפני שהשתוו על המחיר] לא מועיל מה שהמוכר אמר לקונה וקנה שלא באחריות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכר את שדהו והמוכר עשה תנאי עם הקונה שכשיהיה לו כסף יחזיר הקונה למוכר את השדה, האם מותר לקונה בינתיים לאכול את הפירות? ומה הטעם?	אסור - כי הכסף שקיבל המוכר הם הלואה ותמורה להלואה מקבל המוכר אכילת-פירות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכר את שדהו והקונה עשה תנאי עם המוכר שכשיהיה לך כסף אחזיר לך את השדה:1]האם מחוייב הקונה לקיים את דבריו ולהחזיר למוכר את השדה? ומה ההלכה למעשה?   והאם מותר לקונה לאכול בינתיים את הפירות?          2]מה הם ב' הסברות שכתבו הפוסקים בדעת הרמב""ם שאע""פ שמחוייב הקונה לקיים את מה שהבטיחו מותרת אכילת הפירות לקונה?  האם מותר ללוקח לאכול את הפירות - כשהקונה עשה את התנאי בתחילת המקח?"	"1.נחלקו הראשונים והפוסקים, דעת הטור וכך פוסק הרמ""א, שפטור הקונה להחזיר למוכר את שדהו ולכן מותר לקונה לאכול את הפירות, כי תנאי שהקונה עשה לחובתו, אין לו תוקף, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שמחוייב הקונה להחזיר למוכר את שדהו ואעפ""כ מותר למוכר לאכול את הפירות.<br>2.א]הכס""מ כתב שמכיון שהקונה הציע הראשון למוכר את זה אפילו אם המוכר אח""כ  חזר על דברי הקונה, אנו אומרים שגדר המכירה שהיא חלה לגמרי כי המוכר מייאש נפשיה וגמר ומקנה ולכן מותרת אכילת הפירות לקונה, אבל כשהמוכר הציע הראשון לקונה, גדר המכירה שהיא חלה על תנאי ולכן אסור לקונה לאכול את הפירות.<br>ב]הב""י כתב שהרמב""ם אזיל לטעמיה וכמו שפוסק השו""ע בסעיף א' שאם עושה את התנאי לאחר שכבר נגמר את המקח לא חל התנאי, וכאן ג""כ מדובר שעשה את התנאי לאחר שכבר נגמר המקח ולכן מותרת אכילת הפירות ללוקח אלא שעשו ביניהם תנאי צדדי שהקונה חייב א""ע בקנין שיחזיר למוכר את שדהו.<br>הנפק""מ בין ב' הסברות כשבתחילת המקח הקונה עשה תנאי עם המוכר שכשיהיה לו כסף יחזיר הקונה למוכר את השדה, שלסברת הכס""מ מותר לקונה לאכול בינתיים את הפירות כיון שהקונה יזם את התנאי, אך לסברת  הב""י אסור כיון שנעשה התנאי בתחילת המקח."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המלוה על שדהו - שאמר הלוה למלוה אם לא אפרע לך את הלוואתך תוך ג' שנים אתן לך את כל שדי: 1]מה הטעם שלא קנה? 2]כשאמר הלוה למלוה אם לא אפרע לך את הלוואתך תוך ג' שנים אתן לך את שדי בשווי-החוב, במה נחלקו השו""ע והרמ""א האם קנהו המלוה?<br>3]באיזה אופן תמיד קנהו המלוה ללא שיהיה חסרון משום אסמכתא? לדעת הרמ""א להלן  שלא מועילה אמירת מעכשיו מה הטעם שכאן מועיל? והאם צריך שיהיה המשכון ברשות המלוה או אף מועיל שיקנהו לו בקנין-סודר? [סמ""ע וביהל""כ]"	"1.כי הוא אסמכתא - שהרי הוא גזים שמבטיח לו את שדהו כשהיא יותר משווי החוב.          2.לדעת השו""ע אין זה אסמכתא כיון שהוא לא גזים - שהרי לא הקנה לו יותר מהחוב שלו, לדעת הרמ""א לא קנה כיון שבנ""א לא נוח להם למכור את נכסיהם זה גם כן נחשב לגזים שלא סמכא דעתיה.                  3.כשאמר מעכשיו מועיל ומשום שהמלוה עשה לו טובה שהלוהו ומישכן לו את השדה כמו במקח, בודאי הלוה התכוין ברצינות לשעבד למלוה את שדהו, ונחלקו הסמ""ע והביהל""כ האם צריך שהלוה יתן ליד המלוה את המשכון או שמספיק שיקנה לו ע""י סודר בלי שיכנס ליד המלוה, דעת הסמ""ע שצריך שיתן ליד המלוה, דעת הביהל""כ בהלכות פסח [סימן תמ""א] של""צ שיתן ליד המלוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלוה על שדהו - שאמר הלוה למלוה אם לא אפרע לך את הלוואתך תוך ג' שנים אתן לך את כל שדי שהוא יותר משווי-החוב ולא אמר מעכשיו ומת המלוה/הלוה, האם הלוה יכול לפדות אצל יורשי המלוה? והאם יורשי-הלוה יכולים לפדות אצל המלוה?	"כן - כי יש לנו אומדנא שהקנס לא היה רק על אביהם.[ריטב""א בב""י בבדה""ב]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לוה אמר למלוה אם לא אפרע לך עד ג' שנים תהיה כל שדי קנויה לך - ושווי כל השדה הוא יותר מהחוב, באופנים הבאים האם הוא אסמכתא או לא? ומה ההלכה למעשה? ומה הם הסברות? 1]כשהלוה לא היה מוכן לשעבד למלוה שדה אחרת חוץ מהשדה ששיעבד?   2]כשהלוה אמר למלוה שאחרי ג' שנים לא יוכל המלוה לפרוע ממנו אלא מהשדה הזו?      3]כשהלוה אמר למלוה שבתוך הג' שנים יפרע לו רק מהשדה הזו כנגד שווי החוב ואחרי ג' שנים יפרע לו את כל השדה הזו?	"1.ב-2 האופנים האלו בגמ' מובאת דעת רב פפא שקונה כיון שניכר מזה שגמר בדעתו אך נחלקו הראשונים האם קיי""ל כן, דעת הרא""ש וכך פוסק הרמ""א שקונה, אבל הרמב""ם והשו""ע השמיטו את זה - כי ס""ל שלא קיי""ל כן כי דברי הגמ' ש""כל דאי לא קנה"" כוללים גם את  המקרים הללו שלא קונה.<br>3.הסמ""ע מסתפק לדעת הרמ""א שמכיון שכללם בדיבור אחד  ולא חל מה שאמר שאחרי ג' שנים יקבל את כל השדה מחמת שהוא אסמכתא, אף לא חל מה שאמר שבתוך הג' שנים יפרע לו רק מהשדה הזו, והנתיה""מ העתיק מהסמ""ע שחל מה שאמר על תוך הג' שנים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקנה לחברו שדה שלא באחריות ולפני גמר-המקח אמר המוכר לקונה בתנאי-כפול על מנת שאני נותן לך אחריות על השדה הנמכרת, האם יש לקונה אחריות על שדהו או לא?	"נחלקו הראשונים, דעת תלמידי הרשב""א המובא בב""י שהוא תנאי, ודעת ההגהת מרדכי שאין זה תנאי."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכר את ביתו וסיכם המוכר עם הקונה שבזמן שיחזיר לו את הכסף יחזיר לו את ביתו, פוסק השו""ע ""המכר קיים ויחזיר כמו שהתנה"" - מכיון שהמוכר יכול להחזיר לקונה את הכסף מתי שירצה, מדוע אנו לא מחשיבים את המכירה להלואה והלוקח יהיה אסור לאכול  את הפירות?  באר 2 מתוך 4 ביאורים! 1]האם מדובר שעשו קנין נפרד להסכם הזה?    2]האם יש חילוק בין אם ההסכם ביניהם היה בתנאי על מנת או שיחזיר לו? ומה החילוק בהגדרות ביניהם?    3]האם המוכר יכול לפרוע ללוקח מטלטלים במקום כסף מזומן? 4]האם היתה הגבלת-זמן שרק עד זמן מסויים המוכר יכול לשלם את הכסף? ומה ההיתר בזה שייך למשכנתא או למתנה ע""מ להחזיר?"	"הפוסקים כתבו ד' ישובים:<br>א.הב""ח והש""ך כתבו שמדובר שבהתחלה עשה עם הקונה קנין רגיל בלי להתנות עמו כלום ורק אח""כ חזר ועשה עמו קנין חדש שבו מתחייב להחזיר לו את המקח כשישלם.<br>ב.הט""ז כתב שבאמת הוא הלואה ואסור ללוקח לאכול פירות והשו""ע לא נכנס לפרטים האלו כאן אלא בא לומר שכשאין למוכר כסף מזומן א""י לשלם ללוקח מטלטלים ע""פ שומת ב""ד כמו שלוה יכול אלא רק בכסף מזומן.<br>ג.הנתיה""מ כתב שמדובר כאן כשהמוכר עשה תנאי עם הלוקח ב""על מנת"" וגדר המכירה שהיא ""מכירה חלוטה"" ללוקח וכשהמוכר יביא ללוקח כסף המוכר יהיה צריך לחזור ולעשות בבית קנין חדש ולכן אי""ז ריבית, משא""כ כשהמוכר לא עשה תנאי של ""על מנת"" אלא אמר ""תחזיר לי כשיהיה לי כסף"" הגדר במכירה שעשה שיור בגוף-המכירה ולכן המוכר א""צ לעשות קנין חדש ולכן זה ריבית.<br>ד.הסמ""ע מבאר שהמוכר לא יכול לשלם כסף מתי שירצה כדי לקבל בחזרה את הבית אלא הם סיכמו שעד זמן מסויים הלוקח יוכל לתת לו את הבית במתנה או שהמוכר ישלם לו על הבית, וכשהלוקח נותן למוכר במתנה  - סיבת ההיתר לאכילת הפירות ע""י הלוקח היא שזה כמו משכנתא שיוצאת ללוה בחזרה ללא ניכוי מהחוב, וכשהמוכר משלם ללוקח כסף - סיבת ההיתר היא שכיון שלא היתה כאן הלואה אלא מכירה גמורה לזמן זה כמו מתנה ע""מ להחזיר שמותרת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מכר את ביתו וסיכם המוכר עם הקונה שכשהמוכר יחזיר לו את הכסף עד תאריך מסויים יחזיר לו את ביתו והקונה מתנגד להחזיר למוכר, האם אפשר לכוף אותו?          2]מה הדין כשהמכירה היא על תנאי שהקונה יחזיר למוכר את הבית במתנה עד תאריך מסויים והמוכר מתנגד לקבלו כדי שלא יתקיים התנאי ותתבטל המכירה?[נתיה""מ]"	1.מחוייב הקונה לקבל את הכסף ונתינה בעל כרחו שמה נתינה - כי נתינת הכסף דומה לפרעון חוב.                                                       2.נחלקו בו הראשונים האם נתינה בעל-כרחו שעל ידה יתקיים התנאי הוי נתינה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קונה דירה ששילם למוכר 20% ממחיר הדירה וכדי למנוע חזרה מהמכירה סיכמו שאם הקונה יחזור בו מוחל הקונה למוכר את ה-20% ששילם לו ולא יקבל כנגדו לא חלק מהדירה ולא במזומן ואם המוכר יחזור מהמכירה יתן המוכר לקונה כנגד מה ששילם לו  40% מהדירה, וא' מהם חזר בו:<br>1]מה הדין כשהמוכר חזר בו? ואם פטור, האם מקבל הקונה כנגד מה ששילם בשדה?<br>2]כשהקונה חזר בו - האם חייב המוכר להחזיר לקונה את מה ששילם? פרט האם יש אסמכתא בדבר שברשותו שא""צ לגבותו! ומה ההלכה למעשה? ובאיזה אופן מחדש הסמ""ע שהרמ""א מודה לשו""ע? <br>3]האם יכול לומר קים לי כהרמב""ם והשו""ע?[פ""ת]"	"1.נחלקו בגמ' האם אסמכתא קניא וקיי""ל שלא קניא ולכן פטור המוכר לכפול לקונה את ערבונו, אך כתב הסמ""ע שמ""מ חייב המוכר לתת לו מחלק מהשדה כנגד מה ששילם.<br>2.נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שחלה המחילה של הקונה  - כי בכל אופן שהכסף נמצא תחת ידו - כמו מחילה אין אסמכתא, שיטת רש""י וכך פוסק הרמ""א שכיון שאסמכתא לא קניא, חייב להחזיר לקונה את מה ששילם - כי גם כשהכסף נמצא ברשות המוכר יש בהסכם שלהם חסרון של אסמכתא, הסמ""ע בהמשך הסימן [להלן ס""ק נ'] מחדש שהמוכר לא קונה את מה שברשותו כי הקונה מקפיד שמכיון שלא חל הקנס של המוכר -""אכפול לך ערבונך"", שלא יחול הקנס שלו - ""אמחול לך ערבונך"", אבל באופן ששתיהם נתנו משכון זה לזה ומחלו זה לזה אם יחזור בו, אף להרמ""א אין זה אסמכתא כיון שהמשכון ברשותו. [הט""ז שם חולק על הסמ""ע, וכן מוכח שהשעה""צ בהלכות פסח סימן תמ""א ס""ק י""א ס""ל כהט""ז, ואכמ""ל]                                  3.כן.[נו""ב בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר לחברו שחוט את בהמתך ואם תמצא כשירה אתן לך בעד בשרה  1,000 ואם תמצא טריפה אשלם לך בעד בשרה 300 ונתן לו משכון על זה ונמצאת טריפה, מדוע פטרו הרא""ש ולא חייבו משום:<br>1]ההתחייבות?               2]מדין ערב?                 3]מדין מזיק בגרמי?"	"1.כי ההתחייבות היתה רק בדיבור בלבד, והמשכון שנתן לא קונה כי מעות לא קונות ואף אם היו קונות, משכון לא קונה.[רא""ש בתשובה]<br>2.א]חיוב ערב הוא מטעם הימניה וכשנתן לו משכון אין זה נחשב שהימניה.  ב]המשכון ניתן בתורת-קנין ולא בתורת ערב.[ב""י]               ג]הרא""ש אזיל לטעמיה שחיוב ערב הוא רק כשנתן הנאה לחברו על פיו כמו כשהלוה על פיו, אבל זרוק מנה לים או שחוט בהמתך, לא נתן הנאה על פיו.[קצוה""ח ובאר היטב בשם ה""ר עוזר]<br>3.כיון שהוא מזיק בגרמי באונס - שחברו חשב שתמצא הבהמה כשירה והיה יכול לטעות בזה כי רוב הבהמות הם כשרות.[קצוה""ח]                     ב]בהמה טריפה אף אם לא עומדת לשחיטה השווי שלה הוא פחות, וכשמכרה לחרישה ואח""כ התברר שכבר בזמן המכירה היא היתה טריפה, חייב המוכר להחזיר לקונה מהכסף את ההפרש ממה ששילם מחיר מלא כנגד כמה ששווה טריפה, וא""כ השוחט לא הפסיד כלום - רק בירר לו את השווי האמיתי שלה.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכר דירה לשליח של הקונה ואמר המוכר לשליח של הקונה ""אם יהיה לי כסף הקונה יחזיר לי את הדירה"" והשליח השיב למוכר ""אתם ידידים"":      1]האם חלה המכירה?           2]כשהקונה גר בדירה, האם עבר איסור? וא""כ, האם מדרבנן או מה""ת? ומה הטעם?"	"1.נחלקו הראשונים, דעת רוב הראשונים וכך פסק השו""ע בהלכות ריבית ולעיל סו""ס קפ""ב שחלה המכירה על תנאי, דעת הרמב""ם וכך השו""ע כאן פוסק שלא חלה המכירה כלל - כי המוכר לא סומך על דברי השליח ולא הקנה לו.<br>2.עבר איסור ריבית, ונחלקו הראשונים והשו""ע להלן סעיף י' מביא את ב' הדעות האם מה""ת או דרבנן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיבל ע""ע לעבוד בשדה, באיזה אופן הוא אסמכתא? ובאיזה אופן לא? ומה ההבדל ביניהם? 1]כשהבטיח לבעל-השדה ועשו על זה קנין שאם לא יעבוד טוב בשדה ישלם 1,000 זוז?   2]ישלם להם את ההפסדים?         3]קיבל ע""ע למכור את הדירה או את המטלטלים שלו לפני הזמן שמקובל למכור, האם הוא אסמכתא? ומה הטעם?[נתיה""מ]"	"1.כשקיבל ע""ע לשלם 1,000 - הוא אסמכתא כיון שהוא גזים,<br>2.כשקיבל ע""ע לשלם את ההפסדים - אין זה אסמכתא כיום שבידו לעבוד ולא גזים.<br>3.הוא אסמכתא כיון שמכירה שלא בזמן הוא הפסד למוכר ולכן זה נחשב לגזים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]התחייב לחברו לקנות לו יין [סתם] במקום זול כדי שאח""כ יוכל חברו למוכרו במקו""א ביוקר ופשע ולא קנה, האם חייב לשלם לחברו את ההפסדים? ומה הטעם?    2]מה הדין כשהמוכרים הסכימו למכור לו ופשע ולא קנה מהם?"	"1.הוא אסמכתא כיון שזה לא תלוי רק בו אלא גם במוכרים שיסכימו למכור לו [או בשער הזול של היין{תוס'}].      2.הוא אסמכתא כי בזמן שהתחייב לא חלה ההתחייבות מדין אסמכתא, ולכן אע""פ שפשע פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוכר שהקנה ללוקח בתנאי שיעשה כך, האם הוא נחשב לאסמכתא? ולשיטות שהוא לא אסמכתא, מה החילוק בין מקרה זה לתנאי של זולשפט?       וכן מה הדין בכל התנאים שמתנה המוכר עם הקונה האם הוא אסמכתא?	"נחלקו הראשונים, דעת רוב הראשונים המובאים בב""י סוברים שאין זה אסמכתא - כי רק ביין של זולשפט שהמוכר תלוי ב-2 דברים בקונה היין ובמוכרים הוא אסמכתא, אבל כאן שהוא תלוי רק בלוקח, אי""ז אסמכתא, אבל דעת הטור וכך פוסק הרמ""א שהוא אסמכתא וכן כל התנאים שמתנה המוכר עם הלוקח הוא אסמכתא.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משחק בקוביא: 1]האם הוא אסמכתא?  2] לשיטות שלא, מה הם 3 שיטות הראשונים המובאים ברמ""א שמבארים את החילוק מאסמכתא?"	"1.שיטת הרמב""ם והשו""ע שהוא אסמכתא וגזל בידו - כי ס""ל שכל האופנים שאין רווח ברור לאחד מהם, לא גמר ומקנה, ולכן אפילו שלא גזים והוא בידו הוא אסמכתא, אבל שיטת שאר הראשונים שאין זה אסמכתא.   2.א]שיטת רש""י ור""י שבתוס', שברווחים שאין בידו כלל כמו משחק בקוביא או שמתנה בירידת הגשמים, גמר בלבו להקנותו ורק בדבר שקצת בידו - כמו אם יבוא או לא יבוא, חושב שבודאי יבוא ולא גמר בלבו להקנות כשלא יבוא.   ב]שיטת ר""ת שכל דבר ששתיהם יכולים להרויח, גמרי ומקני אהדדי כדי שגם הוא יוכל להרויח.  ג]עוד חילק ר""ת שבכל האופנים שהם אסמכתא הם בגלל שאנו אומרים שהוא לא גמר בלבו להקנותו אלא אומר זאת רק כדי שחברו יאמין לו, אבל במשחק בקוביא מתכוונים באמת להקנות ולא אומר זאת כדי שחברו יאמינו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במשחק-בקוביא לשיטות שאין זה אסמכתא, האם ב""ד מוציאים ממי שהפסיד במשחק?:             1]כשהכסף ברשותו?                             2]כשהכסף לא ברשותו? ואם לא, מתי כן? האם צריך שהכסף יהיה מונח על השולחן או העיקר שיוציאוהו מרשותם?     3]האם רק כשעשו קנין?"	"1.לא.   <br>2.נחלקו הראשונים והרמ""א מביא ב' דעות בזה, שיטת התוס' שב""ד לא מוציאים אלא כשהכסף מונח בשולחן שמושכר או מושאל לשתיהם שהמנצח קונה לו השולחן מדין קנין חצר, אבל כשהוציאו את הכסף מרשותם אע""פ שהקנום זה לזה, לא, וי""א אפילו כשלא הניחו את הכסף ע""ג השולחן אם הוציאו מרשותם את הכסף, ב""ד מוציא עבורם.  <br>3.נחלקו הפוסקים, הנתיה""מ לומד שלכו""ע צריך שיעשו קנין וללא קנין ב""ד לא חלה התחייבות, הגר""א לומד שנחלקו ב' הדעות האם צריך שיעשו קנין, שהדעה הסוברת של""צ שיהיה מונח על שולחן של שתיהם, סוברת כמו שיטת המהר""ם המובאת ברמ""א לעיל ריש סימן קע""ו שנעשים שותפים אף ללא קנין - ע""י גמירות-דעת, וא""כ ה""נ ע""י שהוציאו את הכסף מרשותם נעשו שותפים אף ללא קנין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו קנין לדברים שהם אסמכתא, האם קונה באופנים הבאים: <br>1]כשתלה את הקנין באם לא יגיע ועשה קנין בפני ב""ד חשוב ולא הגיע מחמת שהיה אנוס? <br>2]כשעשה קנין בפני ב""ד חשוב ולא נאנס אך לא אמר מעכשיו? <br>3]כשאמר מעכשיו ולא עשה קנין בפני ב""ד חשוב? ומה הם הסברות?<br>4]כשלא אמר מעכשיו ועשו קנין לא בפני ב""ד חשוב, למה לא נחשיב לאומר מעכשיו - כי סתם קנין הוא כמעכשיו? והאם יש חילוק בין קנין-סודר לשאר הקנינים?<br>5]כשנעשה הקנין בפני ב""ד חשוב ולא נאנס ומסר את ראיותיו לב""ד או כשלא מסר?"	"1.לא.          2.לדעת השו""ע מועיל ב""ד חשוב לבד, ובדעת הרמ""א  נחלקו הפוסקים הט""ז סובר שצריך שיאמר מעכשיו, הסמ""ע סובר שמספיק ב""ד חשוב אף ללא אמירת מעכשיו.          3.נחלקו השו""ע והרמ""א, לדעת השו""ע קנה, לדעת הרמ""א לא קנה - שהרי כל אסמכתא מדברת כשנעשה קנין וסתם קנין הוא מעכשיו ואעפ""כ לא חל, וא""כ אף כשאמר מעכשיו לא מועיל.                    4.כי צ""ל במפורש ""מעכשיו"",ולדעת השו""ע שמועיל הקנאה מעכשיו, אף מועיל שאר קנינים, אך החידוש שאף בקנין-סודר שסתמו מעכשיו לא מועיל אלא כשאמר במפורש מעכשיו.     5.שמסר את ראיותיו לב""ד, לכו""ע קונה, כשלא מסר, נחלקו השו""ע והרמ""א, דעת השו""ע שלא קנה, דעת הרמ""א שקנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ב""ד חשוב לענין אסמכתא?"	"הרמ""א מביא ב' דעות, י""א כל ג' שבקיאים בדיני אסמכתא - מתי הוא גזים ומתי הוא נקרא שהוא בידו, הוא נחשב ""ב""ד חשוב"" כלפי אסמכתא, וי""א שהם ב""ד הכי חשוב בעיר או המומחה לרבים, והגרעק""א מביא י""א שהוא גדול-הדור, ולכן לא עבדינן בה עובדא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]ציוה לכתוב בשטר שקנו לפני ב""ד חשוב ואנו יודעים שלא קנו, האם קונה? ומה הטעם?   ומאי שנא מקונה בקנין-אגב שכשאנו יודעים שאין לו קרקע שלא קנה אע""פ שכתב בשטר שקנה אגב-קרקע?[נתיה""מ]<br>2]הקנה דשלב""ל וכתב לו שטר שהקנהו באופן המועיל, האם העדים או המוכר נאמנים לומר שטעו שמועיל לקנותו בקנין-סודר? ומדוע לא אומרים שגמר והקנהו?[נתיה""מ]                        3]לדעת הנתיה""מ מה הסיבה שדשלב""ל לא נקנה?"	"1.כן, ומשום שזה הודאת בעל-דין שגמר בדעתו להקנותו, משא""כ בקנין-אגב הוא טעה במה שחשב שאפשר לקנות באגב ע""י קרקע של אחר,<br>אלא שהסמ""ע נשאר בקושיא, שקנין בב""ד חשוב מועיל משום הפקר ב""ד שמפקיר את ממונו ואי""ז משום שגמר בדעתו, וכיון שלא קנה בפניהם, אין ב""ד שיפקיר את ממונו והיאך יזכה חברו.<br>2 כיון שעבידי שטעו בזה לא שייך לומר שגמר ומקנה ומה""ט, עדים נאמנים בזה, אבל המוכר לא אא""כ יש לו מיגו או שמביא עדים שלא עשה אלא קנין-סודר.<br>3.לא משום שחסר בגמ""ד - שהרי הנתיה""מ מחלק בין אסמכתא לדשלב""ל שבאסמכתא שהחסרון הוא בגמ""ד שפיר מהני הודאת בע""ד שגמר והקנה אבל דשלב""ל לא מועילה בו הודאת בע""ד כי אין החסרון שלו בגמ""ד אלא משום שלא יכול לחול בו {או משום שאין לו בעלות על זה או משום שלא יכול להיתפס מעשה קנין ע""ז}."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם העדים כותבים לו בשטרו שקנו לפני ב""ד חשוב:<br>1]כשציוה לעדים לכתוב לו ""שטר טוב""?    2]כשציוה לכתוב לו ""שטר""?"	"1.כן.                      2. הט""ז כתב שכן, והסמ""ע מסתפק בזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשצד-החתן וצד-הכלה רוצים שתיהם להתחייב זה לזה התחייבויות כספיות שתחול ללא בעיית אסמכתא, השו""ע מביא שמנהג חכמי-ספרד היה שצד אחד כותב בשטר אחד את התחייבותו הכספית ומקנה בקנין-סודר לצד הב' בהתחייבות גמורה ללא שום תנאי ואח""כ הצד שהקנו לו את ההתחייבות כותב בשטר אחר שאם הצד שהתחייב לו יעשה דבר פלוני  - כגון יקנה לזוג רהיטים - הרי הוא מוחל לו מעכשיו את ההתחייבות שהתחייב לו והקנה לו בקנין-סודר את החוב שהתחייב לו ואם לא יעשה, אתבענו על חובו, וכן על זה הדרך הצד הב' כותב בשטר את ההתחייבות-הכספית לצד א' ומקנה לו זאת בקנין גמור ואח""כ צד הב' כותב בשטר שמוחל מעכשיו ומקנה לצד א' את מה שהתחייב לו באם צד א' יעשה כך - כגון ישלם על האולם של החתונה ועשה לזה קנין, ואם לא יעשה, הוא יתבענו על חובו:    1]מה הדין כשהצד שהתחייב בהתחייבות גמורה נאנס לעשות את מה שהתנו שאם יעשה הצד שכנגדו מוחל לו?      2]מה הטעם שצריכים הצדדים לכתוב ב' שטרות ולא כתבו כל אחד את קנינו באותו שטר? ובאיזה אופן מועיל לכתוב בשטר אחד?       3]למה אחרי ההתחייבות הגמורה צריך למחול הצד שהקנו לו ע""י קנין, הרי מחילה א""צ קנין?    4]לדעת השו""ע שאמירת מעכשיו מסלקת את האסמכתא, שיאמר מעכשיו ולא יהיה צריך לכל זה?"	"1.חייב לשלם - שהרי חייב את עצמו ללא תנאי.[נתיה""מ]<br>2.שהרי מה שמקנה בקנין גמור ללא התנייה הוא כדי שלא יהיה אסמכתא, וכשכותב בשטר אחד שמקנה בקנין גמור ובאותו שטר נכתב המחילה הוא יכול לטעון שהקנה לו רק אם לא יעשה כך וכך כי זה קצת נראה אסמכתא.[סמ""ע] ובאופן שיש עדים שההתחייבות היתה ללא תנאי, אפשר לכותבו בשטר אחד ולא צריך לחוש שיטען כך כיון שיש עדים שהתחייב באופן גמור.[נתיה""מ]<br>3.רק מחילה ברורה א""צ קנין, אבל מחילה שתלוייה באם יעשה כך, צריכה קנין.[ט""ז]<br>4.כדי לעשות על הצד היותר טוב.[סמ""ע - וכנראה הכוונה לצאת גם את השיטות החולקות]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף טז 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשצד-החתן וצד-הכלה רוצים שתיהם להתחייב זה לזה התחייבויות כספיות שיחולו ללא בעיית אסמכתא, השו""ע מביא שמנהג חכמי-ספרד היה שצד אחד כותב בשטר אחד את התחייבותו הכספית בהתחייבות גמורה ללא שום תנאי ומקנה בקנין-סודר לצד הב' ואח""כ הצד שהקנו לו את ההתחייבות כותב בשטר אחר שאם הצד שהתחייב לו יעשה דבר פלוני - הרי הוא מוחל לו מעכשיו את ההתחייבות שהתחייב לו והקנה לו בקנין-סודר את החוב שהתחייב לו ואם לא יעשה, אתבענו על חובו, וכן על זה הדרך הצד הב' כותב בשטר את ההתחייבות-הכספית לצד א' ומקנה לו זאת בקנין גמור ואח""כ צד הב' כותב בשטר שמוחל מעכשיו ומקנה לצד א' את מה שהתחייב לו באם צד א' יעשה כך - ועשה לזה קנין, ואם לא יעשה, הוא יתבענו על חובו, והרמ""א מוסיף על זה שיש מקומות שנהגו שהצד שהתחייבו לו מוסר לשליש את ב' השטרות - את השטר שהקנוהו לו ואת השטר מחילה שהוא כתב: 1]מה התועלת במנהג למוסרו לשליש?[סמ""ע] 2]האם השליש צריך לזכות למתחייב את המחילה שמחלו לו את החוב? ומה הטעם? [נתיה""מ]"	1.כי גם אחרי מנהג חכמי-ספרד שכתבו ב' שטרות, המתחייב יכול להציג את ההתחייבות שלו שהיא כמו אסמכתא - כיון שברשות כל אחד השטר שלו הוא יכול להצמיד את ב' השטרות ולהראות שכל ההתחייבות שלו היתה רק אם לא יעשה דבר פלוני, ולכן מסרום לשליש שלא יוכל להראותם.<br>2.כן - כי לא אומרים תן כזכה במתנה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף טז 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהתחייב לחברו בקנין חיוב שאיננו קצוב, האם הוא חל? מה הם הסברות? ומה ההלכה?	"שיטת רוב הראשונים שחלה ההתחייבות, שיטת הרמב""ם שלא חל - מפני שאין דרך בני-אדם לגמור בדעתם על התחייבות שאינם יודעים את קיצבתה, והשו""ע מביא את דעת הרמב""ם אך כתב שכל האחרונים חלקו עליו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לשיטת הרמב""ם שאינו יכול לחייב א""ע לדבר שאין לו קיצבה: 1]האם אף בזמן הנישואין א""י?       2]כשהתחייב לחברו לתת לו כל ימי-חייו עשירית מהפירות שיגדלו ועשה עמו קנין על זה, האם חלה ההתחייבות?"	"1.כן - כי הרי הם בכלל הדברים הנקנים באמירה.<br>2.כן - כי ההתחייבות לתת עשירית נחשבת לדבר שיש לו קיצבה.[רשב""א בתשובה המובא בב""י]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם יכול לחייב את עצמו לשלם לחברו כשאין לו שום חיוב עליו או שמא זה נחשב לאסמכתא?	חל החיוב.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שכיב-מרע שמחייב א""ע רק אם הוא ימות, האם זה נחשב לאסמכתא? ומה הטעם?<br>2]הקדיש להקדש בנוסח של אסמכתא, מה הטעם שאין אסמכתא בהקדש?<br>3]מה הדין כשביחד הזדמנו ב' חסרונות שהקדיש  דשלב""ל ובנוסח של אסמכתא, האם חל ההקדש? ומה הטעם?"	"1.לא - כי דבריו הם כמסירה להדיוט.<br>2.כי אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.    3.כן, כיון שיש אופן שבהדיוט יכול לחול ההקנאה כגון בבא לעולם, ה""ז בכלל מש""א ""כמסירתו להדיוט"" - שחל ההקדש כמו האופן שמועיל בהדיוט. [סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]היכן מצינו בתורה שנדרו נדר בלשון של אסמכתא? [1 מתוך 2]<br>2]בנוסח של אסמכתא נדר או נשבע או אמר שיתן לצדקה ועשה לזה קנין, האם חלה עליו ההתחייבות או שהחיוב שלו לקיים את דבריו הוא רק מחמת הנדר והשבועה? והאם דינו שוה לדשלב""ל?   3]הקנה באסמכתא וכתב בשטר שקיבל עליו בחרם-חמור ובשבועה-דאורייתא ויודעים שלא קיבל לא שבועה ולא חרם, האם חל?       4]קנה באסמכתא וכתב בשטר שקיבל עליו בחרם ובשבועה דאורייתא ועדים מעידים שחתם על השטר בלי לראות מה כתוב בשטר, האם קנה?"	"1.שיעקב אבינו נדר ""אם יהיה אלוקים עמדי"" וגו', וכן כלל-ישראל נדר ""אם נתון תתן את העם הזה בידי, והחרמתי"" וגו'.                     2.נחלקו הפוסקים,דעת הסמ""ע שחל הקנין והוא חלוק מדשלב""ל - שכשהקנה דשלב""ל ונשבע עליו לא חל הקנין ומשום שא""י להיתפס קנין על דשב""ל, משא""כ אסמכתא שהקנה ונשבע חל, כי החסרון באסמכתא הוא הגמירות-דעת וע""י שהקנה ונשבע גמר-בדעתו להקנותו,  אבל דעת רוב הפוסקים - הב""ח הש""ך הט""ז והקצוה""ח שדינו שוה לדשלב""ל שאף כשנשבע ועשה קנין לא חל אא""כ קנה בב""ד חשוב, והנו""ב כתב שא""י לומר קים לי כדעת הסמ""ע כי רבים חולקים עליו.                            3.נחלקו הפוסקים, הסמ""ע כתב שמועיל, אך כתב הנתיה""מ שהסמ""ע אזיל לטעמיה שהשבועה מועילה שיחול הקנין, ולכן כשכתב שנשבע, מועיל מדין הודאת בע""ד שגמר בדעתו, אבל לדעת שאר הפוסקים שאף כשנשבע, לא חל הקנין, לא מועיל שיכתבו שנשבע - שכיון שיודעים שלא נשבע, לא מועיל כלום מה שכתבו שנשבע - שהרי לחלות הקנין אף כשבאמת נשבע אין שזה מועיל, ולחייבו לקיים את הקנין, אין זה מועיל כיון שבאמת שלא נשבע.                                 4.הקצוה""ח תולה זאת במחלוקת הפוסקים הנ""ל, שלדעת הסמ""ע קונה כי ע""י החתימה מעיד שגמר בדעתו להקנותו, אבל לדעת שאר הפוסקים לא קנה - כי אין תוקף לחתימה כשלא ידע מה כתוב בה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]נשבע לחברו לתת לו חפץ וחברו שהיה אמור לקבל ממנו נפטר, האם חייב לתת ליורשיו ולבאי כוחו? ומה הטעם שאין זה תלוי במחלוקת הסמ""ע עם שאר הפוסקים הנ""ל? [קצוה""ח]        2]נדר צדקה לעני ונפטר העני, האם צריך לתת ליורשי-העני? ומה הדין כשיורשיו הם ג""כ עניים?"	"1.חייב - שלא מיבעיא לדעת הסמ""ע שע""י השבועה חל קנין למקבל, ירשו יורשיו במה שהתחייבו לתת לו אלא אפילו לדעת שאר הפוסקים שלא חל הקנין, כמו שמצינו שמכיר כהונה נחשב למוחזק במתנות-הכהונה שהוא עתיד לקבל ולכן הבכור נוטל בו פי שנים, ואע""פ שיכול לחזור בו, כיון שאסור לחזור בו מדין מחוסר-אמנה כיון שזה מתנה מועטת, כל זמן שלא חזר בו נחשב למוחזק, כ""ש כשנשבע שהאיסור חזרה בו הוא יותר חמור, שנחשב המקבל למוחזק במתנה שנשבע ליתן לו.                                              2.פטור - כי לא נשבע אלא לעני הזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הם ה-5 דברים שחלים אף כשאמר אותם בנוסח של אסמכתא?	כשהבטיח לצדקה ולהקדש , וכשנדר ונשבע ודברי שכיב-מרע.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשכתב בשטר שתנאי השטר הם ""דלא כאסמכתא"" או ש""נעשה באופן שאין בו אסמכתא"", באיזה אופן לכו""ע אין בו אסמכתא? ובאיזה אופן נחלקו בו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א ולדעת הרמ""א קיי""ל שהממע""ה? ומה הם הסברות?"	"כשכותב בשטר ""שנעשה באופן שאין בו אסמכתא"" - לכו""ע אין בו אסמכתא ומדין הודאת בע""ד - שהרי הודה שנעשה השטר כהלכתו.[ט""ז]<br>כשכתב ""דלא כאסמכתא"" - נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, השו""ע סובר שהוא אסמכתא - כי אין זה מועיל מה שכותב שאין בו, שהרי במציאות שהוא אסמכתא, [סמ""ע]   והרמ""א פוסק שהממע""ה כי יש ראשונים הסברים שמועיל משום שגילה את דעתו שגמר בלבו לקנותו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בקנסות הבאים האם חל הקנס ע""י דיבור בלבד או רק ע""י קנין או אף קנין לא מועיל?<br>1]קיבל ע""ע לעבוד בשדה ואם לא יעבוד ישלם את ההפסד של בעל-השדה?<br>2]אב שכר מלמד לבנו  וסיכם עמו מראש שאם הוא יחזור בו מללמד הוא ישלם קנס וחזר בו ולא מצאו מלמד אחר?<br>3]כשקנסו צד-החתן וצד-הכלה זה את זה שמי שיחזור בו מהשידוך ישלם סך חשוב? ומה הטעם?<br>4]בשידוכים האם ישלם יותר מהקנס שקנסו?"	"1.2.3.דין אחד לכולם ובקבלן הוא גרם הפסד-ממון ובבטלת-בנו הוא פסידא דלא הדר ובשידוכים הוא גרם בושת ולכן הצד השוה בכולן שעליו להפסיד אלא שנחלקו בו הפוסקים, דעת הרמ""א הגר""א והקצוה""ח שחייב לשלם את הקנסות אך רק עם קנין - וללא קנין פטור, כי מעיקר הדין א""א לחייב על זה שהרי אין זה אלא גרמא וכן בבושת שבשידוכים אין עליו חוב ממון כיון שאין זה בושת ע""י מעשה אלא ע""י דברים,  דעת הש""ך שא""צ קנין כיון שנגרם הפסד על ידו.<br>4.הסמ""ע כתב שאף ישלם יותר מזה, אך הנתיה""מ כשהעתיק את דברי הסמ""ע לא העתיק את ה""יותר מזה""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף טז 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' או  ג' עצות כתבו השו""ע והרמ""א כדי שההתחייבויות בשידוכים לא יחשבו לאסמכתא?"	"השו""ע והרמ""א כתבו שכל צד יתחייב בקנין חיוב גמור והקונה את ההתחייבות יקנה לו מחילה עלך חיובו באם יעשה דבר פלוני ויכתבו שטר זה לזה, והרמ""א מוסיף שישלישו ביד אחר את ב' השטרות, והשו""ע מביא את דברי הראשונים שאין אסמכתא בשידוכים לפי שכדאי הוא שיתחייב החוזר בו מפני הבושת שגורם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף טז 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לדעת השו""ע שכשאמר מעכשיו אין זה אסמכתא, האם באופנים הבאים הוא אסמכתא?:<br>1]כשלא אמר מעכשיו אבל אמר ""הרי זה גיטך על מנת שתתן לו 200 זוז""? ומה הטעם?<br>2]כשלא אמרה מעכשיו אבל אמרה תנאי בדרך-קנס ""הרי זה גיטי על מנת שאם אנשא לפלוני לא יחול הגט""? ומה הטעם?<br>3]כשלא אמר מעכשיו אבל כתב תאריך בשטר? ומה הטעם?"	"1.לא - כי כל האומר ע""מ כאומר מעכשיו דמי.<br>2.הרמ""א מביא את דעת הרשב""א שהוא אסמכתא - כיון שתנאי נעשה דרך קנס, עושה התנאי מעדיף שגם אם יעבור התנאי לא יתבטל מעכשיו אלא מכאן ואילך ורק כשעושה התנאי רוצה בקיום התנאי אנו אומרים שע""מ כמעכשיו הוא.<br>3.הגרעק""א מביא את הערך-לחם שהוא כמעכשיו כיון שזמנו של שטר מוכיח עליו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לדעת השו""ע שכש""קנה מעכשיו"" אין זה אסמכתא, האם באופנים הבאים מתקיימים דבריו? כשאמר:<br>1]אם לא אבוא עד ר""ח שבט תקנה מעכשיו  את אחד מהבתים שלי? ומה הטעם?<br>2]אם לא אבוא עד ר""ח שבט תקנה מעכשיו את בית זה?"	1.לא - כי צריך להקנות  בית מסויים.<br>2. כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשה תנאי עם חברו ש""אם אני אבוא אליך עד ר""ח שבט יהיה קנוי לו בית זה"" ולא אמר מעכשיו, האם הוא אסמכתא - כיון שהוא יכול לא לבוא אליו מוכח שגמר בדעתו להקנותו? ומה הם הסברות? ומהי דעת השו""ע בזה?"	"נחלקו הראשונים , י""א שהוא לא אסמכתא כי ס""ל שרק בתנאי שאם לא יעשה דבר מסוים הוא אסמכתא כי חושב שיצליח לעשותו ולבסוף לא הצליח, משא""כ בתנאי שאם אעשה שיכול לא לעשות, ע""כ שגמר בדעתו שאם יעשה להקנות לו זה, וי""א שאף בתנאי שאם אעשה הוא אסמכתא - כי אע""פ שבזמן התנאי חשב שאם יעשה יקנהו אח""כ התחרט ורוצה לעשותו בלי להקנותו, והסמ""ע מדייק מהשו""ע שס""ל שתמיד הוא אסמכתא, ממש""כ אף על תנאי שאם יבוא עד יום פלוני שצ""ל ""קנה מעכשיו""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ע""פ דינא דמלכותא הקנו ב' בנ""א משכונות זה כנגד זה בדרך אסמכתא, האם קנו?"	"הרמ""א מביא י""א שקנו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיפים יד וטו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו שידוך ועשו קנסות זה לזה על ההתחייבויות הכספיות שביניהם, באופנים הבאים האם חל הקנסות?:1]נתנו משכון זה לזה ואמרו ""אם אחזור בי אתן לך קנס סך פלוני וחפץ זה הוא משכון על חיוב  הקנס שהתחייבתי""? ומה הטעם?          2]התחייבו לפני ב""ד חשוב בקנין-סודר את הקנסות אם יחזור בו ואח""כ נתנו זה לזה חפץ למשכון שיוכל לתופסו עד שישלם את הקנס שהתחייב? ומה הטעם?         3]התחייבו את הקנסות שלא בפני ב""ד חשוב אך נתנו זה לזה חפץ למשכון ואמרו זה לזה ""אם אחזור בי תזכה בסך פלוני בגוף חפץ משכון זה""? ומה הטעם?"	"1.לא - שאדם יכול לשעבד את חפציו רק לאחר שחל עליו החיוב ממון, וכיון שלא חל עליו החיוב קנס, לא חל השיעבוד על המשכון - וזמש""א ""מנה אין משכון אין כאן"".<br>2.כן - שהרי קדם החוב על הגברא ועל זה שפיר חל המשכון.<br>3.כן - שהרי הוא מקנה את גוף המשכון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו שידוך והתחייבו התחייבויות-כספיות ועשו קנסות לא לפני ב""ד חשוב ונתנו זה לזה חפץ למשכון ואמרו ""אם אחזור בי תזכה בסך פלוני בגוף חפץ משכון זה"" נפסק בשו""ע שזה מועיל, לדעת הרמ""א לעיל [סעיף י""א] במבטיחו שימחול לו על דבר שנמצא ברשותו הוא אסמכתא  מה הטעם שכאן אין זה אסמכתא? [ביאור הסמ""ע וביאור הט""ז]"	"הסמ""ע מחדש שהסיבה שלא חלה המחילה של הלוקח היא רק משום שהמחילה של המוכר לא חלה שהלוקח לא מוכן למחול אא""כ יש גם תוקף למחילה של המוכר, הט""ז חולק על הסמ""ע וס""ל שלדעת הרמ""א לעולם מחילה נחשבת לאסמכתא, ולכן מעמיד הט""ז שמדובר כשאמר מעכשיו, אך צ""ע שלדעת הרמ""א אף כשאמר מעכשיו הוא אסמכתא, אלא מכאן ראיה למש""כ השעה""צ בהלכות פסח סימן תמ""א [ס""ק י""א] בשם הבגדי ישע שבאופן שיש תרתי לטיבותא - שאמר מעכשיו והדבר כבר נמצא ברשותו, אף הרמ""א מודה שאין זה אסמכתא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו שידוך והתחייבו התחייבויות-כספיות ועשו קנסות לא לפני ב""ד חשוב ונתנו זה לזה חפץ למשכון ואמרו ""אם אחזור בי תזכה בסך פלוני בגוף חפץ משכון זה"" נפסק בשו""ע שזה מועיל, מה הטעם שהיו צריכים להקנות את גוף-המשכון ולא סמכו על זה שבשידוכים אין אסמכתא?"	"1.המהרש""ל מתרץ - כיון שהקנו משכון מוכח שלא גמרו בדעתם לסמוך על ההתחייבות בלבד.<br>2.הט""ז מתרץ [ע""פ ביאור הקצוה""ח] כיון שבזמן שנתנו את המשכון לקנסות, עדיין לא חל החיוב מחמת הבושת כי עדיין הם לא חזרו בהם, אי אפשר שהמשכון יחול ולכן עליהם להקנות את גוף המשכון.<br>3.הקצוה""ח מתרץ שלפי דעת הרמ""א והגר""א שהבושת שיש בחזרה מהשידוך לא גורם שיחול התחייבות ע""י דיבור בלבד ללא עשיית קנין, הקושיא מעיקרא ליתא - שהרי ללא שיקנו את גוף המשכון לא יחול שום התחייבות ע""י דיבור בלבד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אסמכתא קונה בדבר שכך המנהג לעשותו מדין קנין-סיטומתא?	"הפ""ת לעיל סימן ר""א [סק""ב] מביא שהחת""ס בתשובה כתב שקונה, והחת""ס כותב שבאסמתא קונה בסיטומתא הוא מכל-שכן ממה שקונה סיטומתא דשלב""ל, ואמנם לגבי דשלב""ל דברי החת""ס לא מוסכמים כי נחלקו בו הרא""ש והמרדכי והקצוה""ח והנתיה""מ ס""ל שלא קונה, אך כתב הגריש""א[בפסד""ר עמ' 265] שמכיון שלא מצינו שנחלקו על החת""ס לגבי אסמכתא ודעת החת""ס שמועיל, קיי""ל שמועיל, ובפרט שהרי מצינו כאן שהנתיה""מ [בס""ק י""ח] מחלק בין דשלב""ל לאסמכתא לגבי כשכתב שקנה באופן מועיל שבדשב""ל לא קנה כי מצוי שטועה שיכול לקנותו אבל באסמכתא שזה חסרון של גמ""ד כיון שהודה שקנה הודיע שגמר בדעתו להקנותו, ומבטואר בזה שס""ל שחלוקים הם בגדריהם, א""כ מה""ט נמי יהיו חלוקים שאע""פ שס""ל שלא קונה בדשב""ל {- כי דעת הנתיה""מ שאין החסרון בו משום הגמ""ד}, יקנה באסמכתא ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רז/סעיף יג		
